ימי בראשית -פרק 5 - מגליתים, מבני העולם הישן- חלק ב' - הדולמנים
פרק ב׳ — הדולמנים:
אותה מערכת, צורות שונות
הדולמנים משתרעים על פני מרחבים עצומים ומופיעים בצורות שונות כל כך, עד שהשם האחד שניתן לכולם כמעט מסתיר את הדבר החשוב באמת. יש תאים קטנים עטופים בגלי אבן כבדים, יש מבנים העשויים מלוחות מסותתים ומצוידים בפתחים ובפקקי אבן, יש מבנים גדולים השקועים בתוך גבעה, ויש מערכות שלמות שנחצבו אל תוך הסלע. הצורה משתנה ממקום למקום, אבל היחס בין אבן, מסה, חלל, שיפוע ומים חוזר שוב ושוב.
הדולמן לא נבנה לפי תבנית אדריכלית אחת שהועתקה מארץ לארץ. בכל אזור השתמשו בסלע שהיה במקום, בשיפוע שהיה במקום ובדרך שבה המים נעו באותו נוף. מה שחזר היה עקרון העבודה, והצורה הותאמה לשטח.
הגולן — הברזייה של הגולן
שדות הדולמנים של הגולן פרושים על מדרונות, על מדרגות סלע ועל שולי המדרון, באזורים שבהם מי הגשם מתחילים לנוע מטה. רמת הגולן בנויה ממשטחי בזלת רחבים, ובחורף המים יורדים עליהם, מתחברים לזרימות קטנות וממשיכים לעבר הערוצים והעמקים. ככל שהזרימה מתקדמת, היא צוברת מהירות ונושאת איתה גם קרקע.
מאות הדולמנים משנים את התנועה הזאת.
כל יחידה בנויה מחלל קטן יחסית וממסה גדולה בהרבה של אבנים שסוגרת עליו, עוטפת אותו ומחברת אותו אל פני השטח. גל האבנים שובר את הזרימה, מפצל אותה בין האבנים ומאריך את הזמן שבו המים נשארים במדרון. חלק מן המים מחלחלים אל הקרקע, חלקם נאספים בתוך המערכת, והשטח כולו מקבל הזדמנות להחזיק את המים לפני שהם ממשיכים מטה.
היחס בין התא הקטן לבין המסה העצומה שסביבו מקבל כך משמעות ברורה. גל האבנים הוא חלק מן המתקן. הוא עובד יחד עם החלל, הקרקע והשיפוע.
בחלק מן הדולמנים המדרון עצמו שותף בבנייה. סלע טבעי משמש דופן, לוח נוסף משלים אותה ותקרה כבדה סוגרת את התא. אותה שפת בנייה שפגשנו בפרק א׳ חוזרת כאן בפעולה: האדם משתמש סלע שכבר נמצא בשטח ומשלים אותו במקום להזיז ולבנות מחדש את כל המסה.
גם הכמות העצומה של הדולמנים מתאימה למבנה הגולן. מערכת המים של הרמה משתרעת על שטח רחב מאוד, והנגר נוצר על פני קילומטרים של מדרונות ומדרגות בזלת. מערכת כזאת דורשת הרבה נקודות תפיסה. כל יחידה מטפלת בחלק קטן מן השטח, ויחד הן יוצרות רשת רחבה שמאטה וקולטת את המים לאורך המדרונות.
הגולן הוא מערכת מים מרחבית.
אין כאן גבעה אחת שאפשר לשלוט במימיה מנקודה אחת. המים פרושים על פני הרמה כולה, ולכן גם המתקנים פרושים לאורכה, יחד איתם.
הקווקז — תאי מים
הרכסים של הקווקז יוצרים מערכת אחרת. השיפועים חדים וממוקדים יותר, אגני הניקוז קטנים יותר והמים מתכנסים במסלולים ברורים בתוך ההרים. בהתאם לכך משתנה גם הדולמן.
תאי המים הקווקזיים מדויקים הרבה יותר מן המבנים הגולניים. לוחות האבן מותאמים זה לזה, החלל נסגר היטב, ובחזיתו נפתח פתח קטן שלעתים מצטרף אליו פקק אבן מתאים. הפתח הזה משנה את אופי המתקן כולו. הוא יוצר תא שאפשר למלא, לסגור ולפתוח שוב לפי הצורך.
המסה הכבדה שומרת על החלל, האבן מבודדת אותו מן הסביבה והפתח מאפשר גישה מבוקרת לתכולתו. זו כבר מערכת שמתאימה לאגירת מים בתוך תא מוגן, ולכן במחקר הזה נכון לקרוא למבנים הקדומים האלה תאי מים.
הקווקז מראה את אותו עיקרון שפגשנו בגולן, אבל בתנאי שטח אחרים. הגולן מפזר את העבודה על פני מאות יחידות לאורך רמה רחבה. הקווקז מרכז אותה בתאים סגורים המשרתים אגני מים מקומיים. הסלע המקומי מאפשר בנייה מדויקת יותר, והטופוגרפיה דורשת אגירה מרוכזת יותר.
בתוך הרצף הקווקזי מופיע גם שינוי חשוב בזמן. המבנים הקדומים עשויים מלוחות אבן עצומים. בשלבים מאוחרים מופיעים דולמנים הבנויים כבר מנדבכים של אבנים קטנות יותר, כמעט כלבנים מאבן, בשיטת בנייה שגם בני אדם רגילים יכלו לבצע בלי להתמודד עם לוחות הענק של המבנים הקדומים.
הצורה נשארה מוכרת, אבל הטכנולוגיה השתנתה.
תאי המים הקדומים, שנבנו כנראה בידי אנשים גדולים מאוד, עמדו בנוף במשך דורות. בשלב מסוים החללים המוגנים האלה קיבלו שימוש חדש כחללי קבורה. כאשר הקבורה כבר נקשרה לצורת הדולמן, החלו להיבנות מבנים חדשים שחיקו את הצורה הקדומה, הפעם באמצעות נדבכים קטנים יותר ובתוך מסורת שכבר הכירה את הדולמן כמקום קבורה.
כך נוצרות למעשה שתי שכבות בתוך אותה מסורת: המתקן הקדום והשימוש המאוחר שהתפתח ממנו.
הטכנולוגיה קדמה למסורת הקבורה.
מנגה — גבעה אחת, מערכת אחת
מנגה משנה את קנה המידה כולו. זהו מבנה עצום השקוע בתוך תלולית גדולה, בנוי ממסות אבן כבדות מאוד, ובתוכו פיר היורד כמעט עשרים מטר עד מי התהום.
הפיר הוא המפתח למערכת.
הגולן פרוש על פני מרחב גדול ולכן זקוק למאות נקודות תפיסה. מנגה יושבת בתוך גבעה ממוקדת, וגבעה כזאת מתפקדת כגוף הידרולוגי אחד. מי הגשם חודרים לתוכה, נעים בתוך שכבות הקרקע והסלע ומזינים את מערכת מי התהום העוברת בתוך האזור ומתחתיו.
במקום מערכת של מאות מתקנים קטנים, מבנה עצום אחד שולט בנקודת מפתח של גוף מים ממוקד.
הפיר יורד ישירות אל המים שכבר חדרו לקרקע. מעליו יושבת מסה כבדה שמגינה על החלל ומבודדת אותו. המערכת מפרידה למעשה בין שני שלבים במחזור המים: מים שמגיעים מלמעלה ומים שכבר נאגרו בתוך הקרקע.
בגולן תופסים את המים לפני שהם בורחים במורד; בקווקז אוגרים אותם בתוך תא סגור; במנגה מגיעים אליהם אחרי שחדרו אל גוף הגבעה. אלה שלוש צורות שונות של אותה הבנה הידרולוגית.
מנגה גם נותנת לנו כלל חשוב להבנת ההבדלים בגודל הדולמנים. גודל המתקן ומספר היחידות נקבעים לפי גוף המים שאיתו עובדים. מערכת רחבה דורשת רשת רחבה של מתקנים. גוף מים ממוקד מאפשר לרכז את העבודה במבנה אחד גדול.
הדולמן תוכנן לפי גוף המים שעליו היה צריך לשלוט.
מלטה — המים מתכנסים אל המרכז
במלטה המערכת עוברת כמעט לחלוטין אל תוך הסלע. האבן המקומית מאפשרת חציבה עמוקה של חללים, מעברים ומפלסים, ולכן אין צורך לבנות את כל המסה סביב התא. המסה כבר קיימת, והחלל נוצר בתוכה.
גם צורת השטח שונה. השיפועים במקומות שבהם נבנו המערכות מתונים יותר. המים נעים על פני שטח רחב במהירות נמוכה יחסית, מחלחלים אל סלע הגיר, עוברים דרך סדקים ושכבות ומתרכזים בנקודות מסוימות בתוך המסה.
זהו שיפוע שמתאים מאוד לאיסוף. המים ממשיכים לנוע מכוח הכבידה, אך מגיעים אל אזורי הקליטה בקצב מתון שמאפשר להם להיאסף ולחלחל במקום לדהור דרך המערכת.
לכן המבנים במלטה מקבלים אופי מרכזי. המים יכולים להגיע אליהם מכמה כיוונים, להתכנס בהדרגה ולהמשיך אל תוך גוף הסלע. החללים החצובים, המפלסים והמעברים משתמשים במסה עצמה כחלק ממערכת המים.
הגולן תופס זרימות הפרושות על פני מדרונות ארוכים. מנגה מרכזת את מי הגבעה בגוף אחד. מלטה פועלת בנוף שבו השיפועים המתונים מובילים את המים אל נקודות ריכוז בתוך הסלע.
המים נמצאים מעל המבנה, סביבו ובתוך המסה שממנה הוא עשוי.
גם ההדהוד המיוחד בחללים של מלטה מתאים למבנה כזה. מסה כבדה וחללים סגורים יוצרים תנאים אקוסטיים חזקים מאוד. הקול עובר בחלל, מוחזר מן הסלע ומאפשר לקרוא שינויים בתוך המערכת בדרך נוספת. הקשר בין מסה, חלל, מים והדהוד יחזור בהמשך המחקר באתרים נוספים.
ארבעת האזורים כבר מאפשרים לראות את הדולמן אחרת לגמרי.
אותה שיטה, פתרונות שונים
הגולן, הקווקז, מנגה ומלטה נראים שונים משום שהארצות עצמן שונות.
בגולן המים נעים על פני רמה ומדרונות רחבים, והמערכת מתפזרת על פני השטח. בקווקז הם מתרכזים באגנים הרריים קטנים יותר, ותאי המים אוגרים אותם בתוך חללים סגורים. במנגה גוף המים מרוכז בתוך גבעה אחת, ולכן מבנה יחיד גדול מגיע אל מי התהום. במלטה המים נעים בשיפועים מתונים וחודרים אל גוף הסלע, ולכן המערכת עצמה עוברת פנימה אל תוך המסה.
המכנה המשותף אינו צורת האבן אלא דרך החשיבה.
הדולמנים הם משפחה של מתקני מים שהותאמו לצורת השטח, לסלע המקומי ולדרך שבה המים נעו בכל אזור.
השונות ביניהם היא חלק מן ההוכחה. מערכת שעובדת עם מים חייבת להשתנות יחד עם השיפוע, סוג הסלע, עומק הקרקע, כיוון הזרימה ומבנה האגן. מתקן זהה בכל מקום היה דווקא פחות הגיוני.
האבן המקומית קבעה איך לבנות. המים קבעו מה המבנה צריך לעשות.
רצועה מאוקיינוס לאוקיינוס
התמונה מתרחבת הרבה מעבר לארבעת האתרים האלה. דולמנים ומבנים ממשפחה דומה מופיעים לאורך רצועה עצומה של אירופה ואסיה, מן האוקיינוס האטלנטי במערב, דרך אירופה והים התיכון, הלבנט והקווקז, ועד הודו, קוריאה ויפן במזרח.
הם אינם מפוזרים באותה צפיפות על כל פני היבשת. שוב ושוב הם מופיעים בנופי גבעות, מדרונות, רמות מנוקזות ושולי הרים — בדיוק באזורים שבהם מים נמצאים בתנועה וצריך לתפוס אותם לפני שהם ממשיכים אל מקום נמוך יותר.
הדפוס הזה מתחבר לתנועה רחבה הרבה יותר של אוכלוסיות בסוף עידן הקרח ובאלפי השנים שבאו אחריו. ככל שהקרח נסוג והאקלים התחמם, נפתחו מרחבי מחיה חדשים. אזורים שהיו קפואים, קרים מאוד או סמוכים לחגורות הקרח הפכו בהדרגה לאדמות עשירות במים, בנחלים, במרעה ובצמחייה.
האוכלוסייה התרחבה יחד עם הארץ שנפתחה.
המזרח הקרוב, אנטוליה והאזורים הסמוכים לקווקז כבר היו אוכלוסיות שחיו ביישובי קבע ופיתחו ידע הולך וגדל בניהול קרקע, מזון ומים. במשך הזמן ניכרות תנועות אוכלוסייה מן המרחב הזה מערבה ומזרחה. מי שהגיע לאזור חדש לא היה צריך לקחת איתו דגם מסוים של דולמן. הוא הביא את הדבר החשוב יותר — את הידע לקרוא את השטח.
הם ידעו את מערכות המים ולזהות את קו המדרון, את המקום שבו נגר מתחיל להתרכז, את סוג האבן שיכול לשאת מסה, את הקרקע שמאפשרת חלחול ואת הנקודה שבה אפשר לעצור את המים לפני שהם עוזבים את האזור.
בארץ אחת הידע הזה יוצר גל אבנים ותא קטן. בארץ אחרת הוא יוצר תא מים סגור. במקום אחר הוא יורד בפיר עמוק אל תוך הגבעה, ובסלע גיר הוא חוצב את המערכת פנימה.
כך נראית התפשטות של ידע: העיקרון נוסע עם האנשים, והמבנה נולד מחדש בכל ארץ.
שולי הקרח והעולם הרטוב
הקשר לסוף עידן הקרח מוסיף שכבה חשובה לתמונה הזאת. ההתפשטות האנושית התקדמה אל אזורים שנפתחו בהדרגה בשולי עולם הקרח ומדרום לו. גם הרבה אחרי נסיגת יריעות הקרח הגדולות, רכסי הרים נשארו מכוסים שלג וקרח עונתיים שהזינו כמויות גדולות של מים.
הנוף שהתפנה לאדם היה עשיר במים, אבל רוב המים האלה היו בתנועה מתמדת ומהירה.
מי הפשרה וגשמים עונתיים ירדו מן ההרים, מילאו ערוצים, חצו מדרונות ונאספו בעמקים. שפע כזה יכול לקיים אוכלוסייה גדולה רק כאשר יודעים לשמור חלק ממנו בתוך הקרקע.
הבעיה של העולם הזה היתה פחות מציאת מים ויותר תפיסת המים בזמן שהם מגיעים.
במדרון המים יכולים לעבור במהירות גדולה ולצאת מן השטח בתוך זמן קצר. עצירתם משנה את הארץ עצמה. מים שנשארים זמן רב יותר מחלחלים לעומק, שומרים על לחות הקרקע ומזינים את מי התהום. מים שנאגרים בתא נשארים זמינים גם אחרי שהזרימה החזקה הסתיימה.
הדולמנים תפסו את המים לפני שהמדרון איבד אותם.
זו טכנולוגיה שנולדה בתוך עולם עשיר במים והפכה את השפע העונתי למשאב שאפשר להחזיק לאורך זמן.
המערכת הזאת גם מאפשרת להבין כיצד אוכלוסיות הרחיבו את אזורי המחיה שלהן. קבוצה שחייבת להישאר על שפת נהר יכולה לתפוס רק רצועה צרה יחסית של קרקע. קבוצה שיודעת לעצור נגר, להחדיר מים ולאגור אותם יכולה להתיישב גם במדרונות, ברמות ובשטחים שמעל העמק.
השליטה במים מרחיבה את הארץ הזמינה לאדם.
שומר — כשהמדרון נעלם, גם הדולמן נעלם
שומר נותנת לתזה הזאת מבחן כמעט הפוך.
דרום מסופוטמיה בנויה כמישור סחף רחב ושטוח. המים מגיעים אליה דרך הפרת והחידקל ומתפזרים על פני ארץ בעלת שיפועים קטנים מאוד. שם אין צורך לפרוש מאות מסות אבן על מדרון כדי לתפוס נגר שיורד במהירות.
הבעיה ההידרולוגית אחרת, ולכן גם הפתרון אחר.
במישור צריך להוליך מים, לפצל אותם ולכוון אותם אל השדות והיישובים. במקום גלי אבן ותאי מים מופיעות תעלות.
זה אותו ידע שפועל בארץ אחרת.
במדרון עוצרים ומחדירים. במישור מוליכים ומחלקים. בסלע בונים מסה או חוצבים לתוכה. באדמת הסחף חופרים את הדרך שבה המים יעברו.
שומר מחזקת בכך את התמונה הגדולה: צורת המתקן מתחלפת יחד עם הטופוגרפיה, בעוד העיסוק בשליטה במים ממשיך.
הידע נשאר. המבנה משתנה.
החיים השניים של הדולמן
מבני האבן האלה נשארו בנוף הרבה אחרי שמערכות המים שסביבם השתנו. מפלסי מים ירדו, ערוצים שינו נתיב, שכבות קרקע הצטברו, יישובים נעו ומערכות חדשות החליפו ישנות.
החללים עצמם המשיכו לעמוד.
הם היו חזקים, מוגנים, קרירים ונגישים, ולכן קיבלו שימושים חדשים. אחד מהם היה קבורה. חלל שכבר היה קיים בתוך מסה כבדה הפך למקום מתאים להנחת מתים, ובהמשך גם למקום בעל משמעות של זיכרון ושייכות.
הקווקז מאפשר לראות את השינוי הזה כמעט בתוך הבנייה עצמה. תאי המים הקדומים בנויים מלוחות ענק. לאחר שהחללים החלו לשמש לקבורה והצורה קיבלה משמעות חדשה, מופיעים דולמנים מאוחרים הבנויים מנדבכים קטנים יותר. בשלב הזה כבר נבנית הצורה הישנה מחדש לצורך החדש.
כך שימוש מאוחר יכול להשתמר היטב בתוך מבנה קדום, ואף ליצור דור חדש של מבנים שמיועדים מראש לאותו שימוש מאוחר.
העצמות והחפצים מספרים את השימוש האחרון בחלל. האבן, המיקום והטופוגרפיה שומרים את הסיפור הקדום יותר.
החתימה נמצאת בנוף
הדולמן מקבל את משמעותו מתוך כל מה שסביבו. המדרון מזין אותו, גל האבן מאט את המים, סלע האם מחזיק את המסה, החלל אוגר או נותן גישה, הפתח מאפשר שליטה, הפקק סוגר את התא, הפיר מגיע אל המים שכבר חדרו לעומק.
בכל אזור מופיע שילוב אחר מתוך אותה מערכת.
התפוצה הרחבה מאוקיינוס לאוקיינוס אינה מציגה שורה של מבנים זהים. היא מציגה דרך חשיבה שעברה עם אוכלוסיות והתאימה את עצמה בכל פעם מחדש לנוף שנכבש ולמים שנמצאו בו.
הדולמנים מספרים את השלב שבו האדם כבר ידע לעשות יותר מאשר למצוא מים.
הוא ידע לשמור את המים בתוך הקרקע.
הוא תפס את הזרימה בזמן שהגיעה, האט אותה על המדרון, הכניס אותה לקרקע, אגר אותה בתוך תאים והגיע אליה גם לאחר שכבר חלחלה אל עומק הגבעה. היכולת הזאת פתחה בפניו שטחי מחיה חדשים ואפשרה לאוכלוסייה להתרחק בהדרגה מנתיבי המים הגדולים ולתפוס מרחבים רחבים יותר.
האבן השתנתה מארץ לארץ, וכך גם צורת המבנה. עקרון העבודה נשאר.
האבן התאימה לארץ. המים קבעו את המערכת.
הדולמנים מלמדים אותנו לקרוא את היחידה הבודדת ואת הקשר שלה לנוף.
גובקלי טפה ייקח את אותה שפה אל השלב הבא, שבו כבר רואים מערכת שלמה של מסה, חללים, שיפועים, תעלות וקליטת מים פועלת יחד על פני אתר שלם.
הפרק הבא: גובקלי טפה ודילמון
מילות מפתח : דולמנים • תאי מים • דולמנים בגולן • דולמנים בקווקז • דולמן מנגה • מלטה • חל־ספליני • מגאליתים • ניהול מים קדום • אגירת מים • נגר עילי • מי תהום • חלחול מים • מדרונות • שולי מדרון • גלי אבן • סלע אם • מסה בנויה • הסרת מסה • בניית מסה • פירים • אקוויפרים • סוף עידן הקרח • נסיגת הקרחונים • התפשטות אוכלוסייה • התיישבות קדומה • הסהר הפורה • מערכות מים קדומות • שימוש משני בקבורה
.jpg)
תגובות
הוסף רשומת תגובה